2. בעיות וקשיים בהפעלה ביבליותרפית

סקרנו לעיל את המאפיינים של תלמידים, שעלולים להקשות על המורה ללמד יצירת ספרות בגישה ביבליותרפית. ואכן, לעתים מתגלים קשיים כשהלומדים הם ילדים עם הפרעות רגשיות או התנהגותיות.

קשיי התלמידים מתגלים הן בקליטת היצירה והן בהזדהות עם הגיבור. לעתים הם גם מגלים התנגדות לשוחח על רגשות ותהליכים נפשיים, אפילו כאשר מדובר בגיבור היצירה.

משימה ט'
  • מדוע, לדעתכם, מתקשים ילדים אלה לשוחח על תהליכים נפשיים שעולים מיצירה ספרותית?

שיר לדיון מורחב

הילד הכי קטן בכיתה / יהונתן גפן

הייתי הילד הכי קטן בכיתה,
הכי קטן בשיעור,
והכי קטן בהפסקה.

בסוף השנה,
כשהיו מצלמים,
ואני, הנמוך,
תמיד עומד בסוף הילדים
על ארגז הפוך.

הילדים הגבוהים עומדים בשורה,
ופתאום - אני - מטר ועשרה,
ראשי נוגע
בחגורה של המורה.
בלילה הייתי בוכה לי
בתוך השמיכות.
אלוקים, תעשה שלא יסתירו לי
ושאוכל לראות!

אני יודע שה' למעלה
שמע את הדברים,
כי עכשיו אני גם בן שבע
וגם מטר ועשרים.



על השיר

השיר נמסר מנקודת מבטו של ילד המתאר את תחושת הנחיתות שחווה בשל גובהו. הסגנון נרגש ובנוי מחזרות: הייתי, הכי. הילד-הדובר היה פונה בהתרגשות לאלוקים ומאמין שתפילתו נענתה. אין כאן התייחסות לתופעה, שבמשך שנה אפשר לגבוה במספר סנטימטרים.

בשורות - הכי קטן בשיעור / והכי קטן בהפסקה - יש התחכמות מילולית. ההומור בנוי על סטייה מפתיעה מהביטויים המקובלים. צורת הדיבור והמבנה התחבירי אמורים לבנות דמות של ילד, אך למעשה יש כאן נקודת ראות כפולה של מבוגר, החי שנית את ילדותו בתמונות מקוטעות מן העבר. סוף השיר המעיד על סיכום של ילד בן שבע הוא סיום בלתי צפוי ומפתיע.

על נקודת הראות הכפולה חזרו וקראו בפרק ב'

משימה י'
    ענו על שתיים מהשאלות הבאות:
  • אילו תהליכים נפשיים באים לביטוי בשיר ואיך ניתן לסייע לתלמידים להעבירם לניסיון האישי?
  • הציעו שאלות ותשובות משוערות לאחד השלבים בדיון המורחב.
  • מה תורם ההומור למשמעות השיר?


קשיים בניהול דיון המורחב
הדיון המורחב חשוב עבור ילדים עם בעיות רגשיות, אך לעתים הם מגלים קשיים להשתתף בו בכל אחד מהשלבים כפי שנראה להלן.

קשיים בשלב ההזדהות
  • ההזדהות של הילד עם הדמות ביצירה היא רדודה ובלתי מובחנת.
  • חוסר ביטחון בזהות, בתפיסה ובדעות מגביל את יכולת הילד להתנסות באחר ובשונה, להשתנות ולגדול בעקבותיה.
  • בשלב ההזדהות יש צורך באנרגיה נפשית פנויה, שהילד החריג חסר אותה לעתים, שכן היא כבולה ע
  • י הקונפליקטים הפנימיים ובעיותיו שלו. קשיים בשלב ההדהוד
  • קושי לייחס את התובנות לתחום הניסיון האישי.
  • קושי במציאת דוגמאות קונקרטיות השאובות מתחום הניסיון האישי
  • כבילות יתר ע
  • י הסיטואציה הקונקרטית
  • התעלמות מן המהותי ליצירה והפלגה לאסוציאציות אישיות. קשיים בשלב הניתוק
  • קושי לדמיין מצבים משוערים ואפשרויות לפתרון הבעיה המוצגת בסיפור.
  • קושי לערוך השוואות בין דמויות או בין מצבים ולהגיע להכללות ולמסקנות.


    החמצות וסיכונים

    נמנה עתה מצבים שונים שבעטיים התועלת המופקת מדיון מורחב היא מוגבלת ולא מספקת:

  • כאשר אחד הרכיבים בשיחה חסר או להפך, מוגזם בהשתלטותו או מוטעה בכיוונו נמצא התהליך הטיפולי פגום.
  • קיצור יתר של שלב ההזדהות. אם לא משתהים בשלב זה במידה מספקת קיים חשש שההזדהות לא תתחולל.
  • כאשר היצירה משמשת לתלמידים רק כגירוי לשיחה על עצמם, אין היא מסייעת לגלות תובנות חדשות.
  • כאשר השיחה מבוססת על השלכה של רגשות התלמידים על היצירה, לא נוצר המכנה המשותף שהיא אמורה לעורר בכיתה.
  • כאשר כל תלמיד מעלה את האסוציאציות האישיות שלו נוצרים מונולוגים אישיים באשליה של שיחה קבוצתית. במקרה כזה יתכן שיסולף המהותי ליצירה.


    מאין נובעים הקשיים?

    לעתים נתקל המורה בקשיים מצד התלמידים להשתתף בדיון מורחב. לעתים הם מגיבים בתשובות לא רלוונטיות, מגלים קושי להזדהות עם דמות או מביעים התנגדות לשוחח על רגשות ותהליכים נפשיים גם אם במסגרת דיון ביצירה ספרותית.

    קשיי התלמידים להשתתף בדיון מורחב באים לכלל ביטוי בשני תחומים:

  • במהותם של התהליכים המרפאים
  • בהיבטים הספרותיים כאשר התלמידים מתקשים להשתתף בדיון מורחב, ומאמצי המורה להפעילם בדיון מורחב בעקבות קריאת סיפור, אינם נושאים פרי, אין טעם ללחוץ עליהם. עדיף שהמורה ידחה את ניסיונותיו לדובב את התלמידים ויבטא במהלך הקריאה מסרים מיטיבים, שעשויים לדבר אל לב התלמידים. הקשיים נובעים משתי מסיבות מנוגדות:
  • ניסיון להתרחק ממקורות החרדה או ממצבים רגשיים אחרים, שהמוטיבים הגלומים בסיפור מעוררים בהם
  • קושי להתנתק מבעיותיהם ולהתייחס לבעיות הנפשיות הגלומות בסיפור.

    משימה י"ב
    • מה הקשר בין קשיי המורה בהפעלה ביבליותרפית לבין קשיי התלמידים?
    • הביאו דוגמה ליצירת ספרות, שדנה בבעיות התלמידים; הציעו ראשי פרקים להוראתה בכיתה. תוכלו לבחור באחת מהיצירות שבקורס.

    שיר לדיון מורחב
    מרגרט אן / נורית זרחי

    למה היא תמיד עצובה
    מרגרט אן
    השכנים שואלים.
    היא ילדה לא מאושרת
    תמיד הפנים שלה ארוכים וחיוורים
    ושערה משוך
    כמו אצל מבוגרת.
    זה לא שהיא עונה בגסות
    או בחוצפה צוחקת.
    זה זה שהיא תמיד אדיבה
    או סתם לעצמה שותקת. זה זה שהשמלות שלה ישרות
    והגרבים משוכים עד לברך.
    מרגרט אן, השכנים אומרים,
    היא ילדה אחרת.

    האם פגע בה מישהו בלי שנדע
    או היא נולדה בלי חיוך מלידה.
    מרגרט אן, השכנים אומרים,
    האם היא בכלל ילדה.


    על השיר

    השיר מציג דמות של ילדה, הנתפסת בעיני סביבתה כחריגה ושונה. השיר בנוי משאלות, המנסות לתהות על טיבה של הילדה. דמותה של הילדה משתקפת מנקודת מבטם של השכנים - אנשים פשוטים מן השורה - התוהים על הילדה המוזרה שנקלעה לסביבתם, ובהתאם לכך ניכרת בשיר לשון דיבורית: "זה לא ש... זה זה ש..."


    השכנים מייצגים את החברה החשה בשונוּת של אדם, גם אם אין לה אפשרות להגדיר אותו במדויק. חוסר היכולת להכניס מישהו למסגרת מוגדרת מעורר אי שקט בבני האדם.

    בסיום השיר מועלה ניסיון למצוא הסבר לחריגותה: פגיעה או תכונה מוּלדת. לשתי האפשרויות האלה ניתן להוסיף סיבות נוספות: אולי היא חיה במצוקה כלשהי; אולי היא פשוט שונה מהם באופייה ובהעדפותיה; אולי היא ילדה בעלת עולם פנימי עשיר ומשובות הילדים אינן נראות לה. אפשרות אחרת: מרגרט אן היא ילדה, שבאה מתרבות אחרת, שכן השם מרגרט אן מציין חברת מוצא אנגלית מאופקת הרחוקה מהחברה הישראלית הישירה והבוטה.

    מאחר שחידת עולמה הפנימי וקורותיה של מרגרט אן אינן נפתרות בשיר, יכול הקורא להשלים את החסר בדמיונו.

    משימה י"ג
    • אילו מסרים יכולים ילדים להפיק מהשיר? פרטו תשובתכם.
    • הציעו שאלות ותשובות משוערות לאחד משלבי הדיון המורחב.


    קשיים הנובעים ממהותם של התהליכים המרפאים
  • ילד עם בעיות רגשיות מתנגד להתנסות מחדש במצבים מעוררי חרדה ולכן אין לו אפשרות להיווכח בכך, שהם אינם מהווים עוד איום עבורו ושהוא מסוגל לפתרונות מוצלחים יותר לאותה בעיה.
  • ושי לחשוף מצוקה רגשית. קיימת נטייה אנושית להתרחק ממקור הכאב. אצל תלמידים עם בעיות גוברת ההתנגדות ככל שמתקרבים למוקד בעיותיהם הרגשיות.
  • התנגדות בלתי מודעת לשנות עמדות, תפיסות ודפוסי התנהגות. על כן, כאשר מנסים לחשוף קונפליקטים נפשיים מודחקים יש לעשות זאת בהדרגה ובזהירות.
  • הילד החריג נוטה לייחס את הגורם לבעיותיו לגורמים חיצוניים ובכך מקשה על הטיפול בקונפליקטים הפנימיים.

    משימה י"ד
    • מדוע מתנגדים, לעתים, ילדים לעסוק ביצירות שמזכירות להם את בעיותיהם?
    • בחרו באחד מהקשיים שנמנו לעיל והסבירו כיצד הוא מקשה על הפעלה ביבליותרפית.

    שיר לדיון מורחב

    ידידות / תרצה אתר

    לא תמיד מוצאים מיד
    חבר או חברה.
    לחצר יורדים לבד,
    יושבים מחוץ לחבורה...

    הבנות קופצות על חבל,
    משחקות ב"גומי",
    הבנים רצים בלי הרף;
    וככה די עגום לי...

    זה ייקח כמה ימים
    אימא לי אומרת,
    לא מיד מתיידדים.
    חברה - אינה מחברת.

    זו - מונחת בילקוט,
    כתוב בה שמי והיא שלי;
    שונה מאוד הידידות,
    מבארת אימא לי.
    זה קורה לאט,
    בלי להרגיש כמעט.
    מוצאים חן, אומרים דבר,
    מושיטים היד...

    מטיילים זמן-מה ביחד,
    בחצר בהפסקה.
    אחרי הלימודים
    ממשיכים את השיחה...

    ולפתע - מזמינים הביתה
    האחת את חברתה.
    מכאן הכול קורה מהר...
    נורא קשה פתאום להיפרד
    ו...אימא! יש לי חברה,
    אבא! יש לי חבר!


    על השיר

    השיר ידידות עוסק בחוויית רכישת חברה. חווית רכישת חברה היא חוויה משמעותית בחיי הדוברת, כזו שמשתפים בה את ההורים. בשלב החיפוש אחר חברה האם מעודדת ומרגיעה ומציעה הצעות מניסיון חייה כאדם בוגר.
    מאחר שהאם לא הייתה מודאגת התאפשרה תקשורת מיטיבה בינה לבין בתה. האם מציירת תרחיש דמיוני של העתיד לקרות. הפעלת הדמיון בכיוון הרצוי עשויה ליצור אצל הילדה פתיחות להתרחשות חיובית עתידית. סיום השיר עמוס בחוויות ואירועים. חלקם גלויים אחרים סמויים: תיאור של התגבשות החברות, הביטחון בקיומה והצורך של הדוברת להתחלק עם המשפחה בחוויה המשמחת.
    מצב של בדידות עלול לאיים על הדימוי העצמי של הילד ולערער את ביטחונו העצמי. הדיון בשיר, על מסריו המיטיבים, עשוי לתרום ליכולתם של הילדים להתמודד עם מצבים של בדידות חברתית ולסייע להם לשאת תקופה של חוסר מעורבות חברתית, ואולי אף ליהנות ממנה. המסרים המיטיבים של האם עשויים לסייע לילדה להתגבר על המתח והחרדה שבנתק החברתי הזמני:
  • "חברה אינה מחברת..."
  • יש דברים שאינם תלויים בך. אינך יכולה לכפות את עצמך על הזולת. לפעמים צריך לשאת זמנית את הבדידות.
  • "זה קורה לאט, בלי להרגיש כמעט"
  • יש דברים שקורים דווקא כשרגועים.

    שאלות לדיון מורחב
  • מדוע, לדעתכם, נמצאת הילדה לבדה בחצר?
  • איך מרגישה הילדה כשהיא רואה את הילדים משחקים והיא יושבת מחוץ לחבורה.
  • מדוע היא לא פנתה אל החבורה?
  • במה וכיצד עזרו דברי האם לילד?
  • האם אתם יכולים להיזכר בדוגמה של ילד, שבתקופה מסוימת לא היו לו חברים והוא התעצב על כך?
  • מה הייתם אומרים לילד או לילדה שאין להם חברים וזה מפריע להם.
  • בשיר אומרת אימא: "חברה אינה מחברת".לְמה לדעתכם מתכוונת אימא?
  • מהן ההתנהגויות שמראות על חברוּת?
  • מדוע, לדעתכם, הבית האחרון בשיר ארוך מיתר בתי השיר?
  • "מכאן הכול קורה מהר..." השלימו בלשונכם את המשפט.

    משימה ט"ו
      ענו על אחת מ-2 השאלות הבאות:
    • אילו מהקשיים שנמנו לעיל עלולים להקשות על הוראת השיר ידידות? נמקו תשובתכם.
    • בחרו 4 מהשאלות שלעיל ומיינו אותן לפי 3 השלבים של הדיון המורחב. הציעו שאלה נוספת לכל אחד מהשלבים.


    קשיים הנובעים מההיבט הספרותי

    בצד יתרונותיה מעוררת היצירה הספרותית גם קשיים, כאשר לתלמידים יש מגבלות קוגניטיביות או בעיות רגשיות.
  • מגבלות קוגניטיביות, חוסר ידיעת הרקע וליקויים בתהליך החשיבה ההגיונית מקשים על התלמידים לקלוט את היצירה.
  • קשיים בהבנת הנקרא ובהבנת הלשון הספרותית, אוצר מילים דל וחסר במושגי יסוד.
  • בעיות רגשיות. תלמידים עם בעיות רגשיות נוטים לסלף את המסופר ולפרש באופן בלתי סביר את הכתוב. לעתים הם משמיטים מהסיפור עובדות או התרחשויות ומוסיפים פרטים שאינם מופיעים בו.
  • תלמידים עלולים להתקשות בזיהוי ההתרחשות הנפשית המתוארת ביצירה. קושי זה מתגלה גם כאשר ההתרחשות הנפשית מוכרת להם מניסיונם.

    לפניכם קטע מסיפור המתאר את רגשותיה של ילדה על רקע יחסיה עם אימה. נשאל את עצמנו מה מהקשיים, שנמנו לעיל, עלולים להתגלות אצל התלמידים בדיון על הסיפור?

    שעת הקסם / רחל קליינרמן קטע מסיפור לאחר שהילדה, גיבורת הסיפור, התלוננה שאימה קוראת לה בקול רם מדי לבוא הביתה, מצאה האם פתרון מקורי שעליו ועל תגובתה של הילדה נקרא להלן. עוד נציין כי הסיפור מסתיים באווירה מפויסת ובמסר מיטיב.
    שעת הקסם / רחל קליינרמן
    קטע מסיפור

    לאחר שהילדה, גיבורת הסיפור, התלוננה שאימה קוראת לה בקול רם מדי לבוא הביתה, מצאה האם פתרון מקורי שעליו ועל תגובתה של הילדה נקרא להלן. עוד נציין כי הסיפור מסתיים באווירה מפויסת ובמסר מיטיב.
    החצר שקטה באחת.
    לאט לאט הופנו הראשים. לא רק הילדים אלא אף האימהות. מכל מרפסת ומכל חלון הופנה המבט אל עבר פעמון מתכת בינוני, שהוחזק קוממיות בידה המונפת של אמי, שהתנועעה אחורה וקדימה מפיקה את צליל הבלהות.
    אמי, בחושה בתשומת הלב לו זכה הפעמון, רק חייכה לעצמה בנועם ורמזה לי, בידה הפנויה, כאילו לא הבנתי זאת ממילא, כי הפעמון קורא לי לעלות הביתה.
    איני זוכרת בבירור את הדרך, ואולם יודעת אני, שהייתה היא קשה וארוכה מכל שידעתי. עיני עיוורות מבכי וכעס, אגרופי הקטנים קמוצים בתסכול, ולבי? לבי פעם בטירוף.
    איך יכלה?! כיצד עלה רעיון עוועים זה במחשבתה של אמי? מדוע כל ימיה רוקחת היא לי בושות וביזיונות? רגשות אלה ודומיהם אשר לא ידעתי אז קרוא בשם, איימו לחנוק את גרוני. את ידיה המנחמות הדפתי מעלי בכעס ולא שעיתי להסברה התם כי רכשה את הפעמון בכדי לא לביישני בקריאתה.
    טמנתי ראשי בכר והרמתיו רק כדי לשוב ולהפוך את הכר לצדו השני היבש ושוב שבתי והפכתיו. הייתה זו בכייה קשה וממושכת. עד היום יכולה אני לשוב ולחוש באותו כאב ראש הולם שנלווה אליה.
    לא שמעתי כיצד שרכה אימי צעדיה בעצב בחדר הקרוב, ולא שמעתי את אחי מתכוננים לשינה. רק רגשותיי הקשים סמאוני והקיפוני ויכולתי רק להם.


    משימה ט"ז
      אילו קשיים עלולים להתגלות אצל התלמידים מקריאת הקטע מהסיפור שלעיל שעת הקסם?
      הציעו דרך להתמודד עם הקשיים.